66 | חינוך, ספרוי ווה הביניהם הילדים שחיבר ביאליק עמדו בקריטריונים אלו, וייתכן שמשום כך לא נכנסו למעגל שירי הילדות הנלמדים בגנים ובבתי הספר . והיו שירים אחרים שחיבר, שעמדו בכללים שהציבו המחנכים, אך כיוון שלא התאימו לאורח החיים הציוני שהתחדש בארץ, לא שפר עליהם מזלם וגם הם נגנזו : "קשת", "ברכת המזון", "שבת המלכה", "אִמִּי", "לכבוד השבת", "אליהו הנביא", "שיר ערש" ו"רועת הכוכבים" . שירים אלו, ששמץ מניחוח הגלות דבק בהם, לא התיישבו עם הניסיון ליצור דור שכל כולו "יהודי חדש", צבּר חזק וחסון, חף מסממנים יהודיים-גלותיים ורחוק מערכים ומסממנים דתיים, שזוהו עם היהודי הגלותי . החזון הציוני-התרבותי עבר שינוי מהותי מאז הקמת המדינה ועד ימינו . שלילת הגלות, שהייתה יסוד מוסד בראשית הדרך, ירדה מגדלותה, ואט-אט החלה תנועה בכיוון ההפוך — תנועה איטית ושקטה של חזרה למקורות, למסורת ולתרבות היהודית . אולי הגיעה העת ששירי הילדים של ביאליק שלא זכו להכרה, יזכו לעדנה מחודשת, וגננות בחינוך הממלכתי ובמיוחד בחינוך הממלכתי-דתי יאמצו אותם אל חיקן וינחילו גם אותם לילדינו הרכים . 6 כוונות נסתרות של שמעונה פוגל ( 2013 ) מוצ...
אל הספר