172 | היהודים והמדע בהקדמה לחיבור זה הזכרנו שבעשרות השנים הראשונות של המאה העשרים שלטו בתחום הפיזיקה שתי תאוריות מרכזיות : תורת היחסות ותורת הקוונטים . הראשונה הייתה פרי יצירתו של אדם יחיד ( א' איינשטיין ) , בעוד השנייה הייתה תוצאת עבודתם של מספר מלומדים, ובתוכם מקס בורן . הגענו לשנת 1927 . מכניקת הקוונטים הוצגה בהתאם לשתי תאוריות : מכניקת הגלים, המגלה תפיסה רציפה של האטום שבה הוא יוצר התאבכות גלים ונוצרות מכך כעין "חבילות" אשר מייצגות את המציאות של החלקיקים ואשר פותחה באמצעות עבודתם של לואי דה ברויי ושרדינגר ; ומכניקת המטריצות 47 המקבילה שפותחה בגטינגן על-ידי בורן, הייזנברג ויורדן . המתמטית לשתי תורות אלה הומחשה בשנת 1926 . בשנת ,1927 בפעם הראשונה, "פירוש קופנהגן" עלה לדיון ציבורי . תחת השם "מכניקת הקוונטים" חשפו מקס בורן, נילס 48 ) בוהר והדור החדש של הפיזיקאים ( הייזנברג, פאולי ודיראק תאוריה פיזיקלית אשר, לדבריהם, הייתה אינטואיטיבית . תפיסה זו לא הייתה מוסכמת על כל המשתתפים . היא הייתה נתונה 49 לורנץ, לביקורות די חריפות מצד שרדינגר, לואי דה ברויי, איינשטיין ואפילו מקס פלאנק . 47 יורד...
אל הספר