דין וחשבון על העבודה במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית למן ניסן תשמ"ד ועד סוף סיוון תשמ"ה

492 המילון ההיסטורי והכרוך בו 1 . ספרות התלמוד והמדרש, מגילות מדבר יהודה וכתובות במדור זה, העתיד לכלול לפי התכנית יצירות שבהן 5 . 3 מיליוני תיבות, נמשכת העבודה הן ברישום הערכים של היצירות שנסתיימה התקנתן הן בהשלמת האוסף על ידי התקנתן של מקצת יצירות שעדיין לא הותקנו . כזכור הוחלט בישיבת מועצת המערכת בשבט תשמ"ב לכלול באוסף המילון את כל התלמוד הבבלי, לרבות שתים-עשרה מסכתות שלא נכללו בתכנית בשלב הראשון . במסגרת החלטה זו הוחל בעיבודן של מסכתות אחדות מן התלמוד הבבלי שלא נכללו בשלב הראשון : נדרים, נזיר, גיטין, קידושין, ערכין, נידה, והן נמצאות בשלבי התקנה שונים . כמו כן הותקנו מדרשים קטנים אחדים שלא נכללו בתכנית מתחילה, כגון דרשה על שני כתובים המכחישים זה את זה, פסיקתא לעשרת הדיברות, מדרש חסרות ויתרות, הבדלה דר' עקיבא . בסך הכול נמצאות בשלבי ההתקנה יצירות נוספות שבהן כ- 300 אלף תיבות . נמשכת העבודה ברישום ערכיהן של היצירות שהתקנתן נסתיימה בתקופה הקודמת . 2 . ספרות הגאונים ספרות הגאונים כמעט שלא עובדה במפעל עד היום, פרט ליצירות אחדות קטנות שעובדו בהזדמנויות שונות, כגון פרק זרעים, איגרות אחדות ש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית