ממילונו של בן-יהודה ועד היום 335 המילונים האמורים וכל האחרים שלא הזכרתים, על כל השוני בחומר שהוא נושא תיאורם ועל השוני שבאיכות הבירור וההצגה, צד שווה בכולם : הם מילונים מיוחדים, חלקיים, המתכוונים כל מילון בסוגו לחטיבת ספרות מסוימת . מלכתחילה נוצרו להיות כלי שרת לתכלית ספרותית-פילולוגית ולא נוצרו כדי להציע לשון ולתארה מצד אוצר המילים שבה מתקופות הלשון העברית . הבדל זה יובן בנקל אם נדגימו בשתי דוגמאות : א . כידוע מילוני ספרות חז"ל כורכים יחד עברית וארמית, ולא ארמית אחת אלא לפחות שני ניבים ארמיים, ואולי מותר לומר שלושה . זמן ניכר עבר עד שזנחו בעלי המילונים למקרא דרך זו, בהפרידם למעשה בשני מילונים בין שתי הלשונות שהמקרא כתוב בהן . לא כך בעלי המילונים לספרות חז"ל, ותמה הוא שעוד היום יש מבקשים לילך בדרך זה אף על פי שקשה למצוא רע לו במילונאות חוץ לתחומנו . העובדה ששתי הלשונות, העברית והארמית, שוכנות בכפיפה אחת בכתובים של ספרות חז"ל היא הסיבה היחידה לנוהג זה, סיבה ולא הצדקה . הווה אומר לנגד בעלי המילונים לא היו ה ל ש ו נ ו ת, שכל אחת גדורה מחברתה בדקדוק לעצמו ובאוצר מילים לעצמו, אלא ספרים כפי ...
אל הספר