294 המילון ההיסטורי והכרוך בו בפרסום ה"הוראות" ברבים אנו מתכוונים לעורר את תשומת לבם של הבלשנים, ושל המילונאים בפרט, לָעניין, ואף אנו מתכוונים ללמוד מהצעותיהם . עם הקטע הפסקה של המכילתא דרשב"י המובאת לעיל עוסקת, בדרך הסגולית לסוג ספרות זה, בהגדרת המושג ה נ פ ה בכתוב "כי חרבך הנפת" שבשמות כ, כה, שכן במשמעות הרגילה "הולכה והבאה" ( מנחות ה, ו ) אין לפרנס את הדין הנשען על הכתוב האמור . לכאורה קשר העניינים מחייב לייחס להנפה את המשמעות ח י ת ו ך, כי מדובר בו ב ג ז י ת ו ב ח ר ב, וזו לחיתוך עשויה ; אבל גם המשמעות חיתוך אינה מתיישבת עם הדין . לפיכך בעל המכילתא למד, בשיטת "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר", מעימות הכתובים בשמות כ, כה ובדברים כז, ה—ו : ( א ) הנפה כאן א י ן פירושה חיתוך דווקא, שהרי לשון הנפה משמש עם ברזל בדברים, וברזל יכול שיהא קהה ולא דווקא חד כחרב ; ( ב ) כיוון ש"אבנים שלמות תבנה" אינו קשור קשר של תחביר ב"לא תניף עליהם ברזל" ( שלא כבשמות, ששם נראה כי הנפה היא הנמקת האיסור ) — הרי דין שלמותן של האבנים הוא עניין לעצמו, ואין נפקא מינה ב מ ה השלמות נפגמת . נוסף על כך מסתבר ...
אל הספר