ו. גְּרִזִּים, הַר גְּרִזִּים

228 דיוני מילים שרידי בניינים, כנראה שרידי המצודה שבנה יוסטיניאנוס קיסר, והכנסייה שהקים זנון, המשמשת מכנשתא ( = בית הכנסת ) שומרונית . מבחינת המצב הגאוגרפי משמשת סביבה זו נקודת מרכז על הדרך ההולכת מצפון הארץ אל דרומה, ולפיכך נועדה כאילו לשמש מרכז מדיני ופולחני חשוב . ואמנם לא מקרה הוא שבסביבה זו הייתה בירת מלכות ישראל . לפי דברים יא, כט—ל נצטוו בני ישראל לערוך על הר גריזים טקס של ברכה למי שישמור את דברי התורה ועל הר עיבל טקס קללה למי שלא ישמור אותם, ולפי דברים כז, יא ואילך נקבעו השבטים אשר יעמדו לברך את העם על הר גריזים והשבטים אשר יעמדו על הקללה בהר עיבל, וביהושע ח, ל ואילך מסופר על ביצועו של טקס זה . לפי הרמב"ן בפירושו על דברים יא, כט ולפי כמה חוקרים בני זמננו נבחר הר גריזים לשמש מקום הברכה מפני שההר נמצא לימינו של העומד בעמק ופניו מזרחה, ואין ימין אלא סמל למזל טוב ; אבל קרוב יותר שעיקר הטעם הוא במסורת קדומים על קדושתו של ההר, ובגילוי עדויות על מסורת כזאת שהייתה קיימת ביהדות עד כמעט לימינו טרח מיכה יוסף בן-גוריון . על אלה יש להוסיף שהר גריזים משופע במעיינות מים, ואילו עיבל עומד בצחיח...  אל הספר