לעניין פירושו של רשב"ם ל"וחטאת עמך" ( שמות ה, טז ) 115 מהדורת וילנסקי, עמ' שעז, ובפירושו של ראב"ע לכתוב . כדעת רש"י בדיוק גם דעת רשב"ם, אבל יש הבדל ביניהם בניתוח הדקדוקי של המשפט . לדעת רש"י כאילו חסרה למ"ד מתיבת עמך ; ואילו רשב"ם מנתח בדרך אחרת, וניתוחו יוצא מבורר דווקא מן הפירוש לקהלת המיוחס לו . בפירושו לשמות אך הסביר את תוכנו של הכתוב : 'עמך עושים חטאת' ; בפירוש לקהלת הפרשן מסתמך על הפסוק "כי העשק יהולל חכם" ( קהלת ז, ז ) ומוסיף : "כי הכסיל קורא [ זאת אומרת נקרא ; פוּעל — כמו בישעיה סה, א ועוד ] 3 עושק ( של ) על שם שהוא מלא כסילות ועושק ודוגמ' חטא' עמך שהעם קורא חטאת" . זאת אומרת לדעתו אין המשפט חסר כלום, אלא מבנהו כך הוא : "וחטאת ( שם עצם ; ותפקידו נשוא ) עמך ( נושא ) " — על דרך "אני תפילה", "עמך נדבות" . מלמד שמבחינת הניתוח הדקדוקי אין כל סתירה בעניין "וחטאת עמך" בשני המקורות האמורים, בין שגרס חָטָאת ובין שגרס חַטָּאת . לפי דרכנו אף נמצאנו למדים שהחזיקו רש"י ורשב"ם צורת חָטָאת לשם, אך לא הביאו לה אחות מן המקרא . דומה אני כי יש ראיה חותכת שלא דובר בצורת חַטָּאת מדברי רש"י דווקא, ב...
אל הספר