פירושו ומקורו של דרוש אחד 43 ( ויקרא יד, ח ) מתרגם השומרוני : "וירח דמדכי ית רקעיו ויסאפר כל סערו וסחי במיה וידכי" ; "יכבס / וכבס בגדיו ורחץ במים" ( שם טו, פס' ה, ו, ז, ח וכו' ) מתורגם : "ירע את רקעיו ויסחי במיה" ; "וכבסתם" ( במדבר לא, כד ) — ותרעון ; "הֻכבס" ( ויקרא יג, נה ) — אתרע, וכן בכל שאר המקומות שבתורה שהוזכר בהם לשון כבס . השורש רע"ע הוא צורה אחרת של רח"ע, המתייחס לרח"ץ בעברית ול- رحض שבערבית . אין להכריע על פי השומרונית בלבד אם רע"ע הוא רק כ תי ב אחר של רח"ע שנשתרש לאחר הזדהותן של הח"ע בהגייה, או שמא נידמתה ה-ח ל-ע בזמן שהיה עדיין הבדל במבטאן . הכתיב העקיב כמעט בעי"ן מטה לצד הנחה זו . ועתה אולי אפשר להסתייע בדרוש של "עלי פלשת התרועעי" ולהניח שבלשונו של הדרשן הורגשו שתי עי"נין אף בשורש הארמי . השפעת הארמית הארץ-ישראלית על לשונו של מדרש זה ניכרת במקומות רבים, ואנו מוצאים בו מקבילות מעניינות לארמית של השומרונים הן ב ג ו ני ההוראות והן בצירופי לשון . כך למשל מתפרש "דעצינן לגיברא דעלמא" ( שם, עמ' 25 ) באופן מדויק : 'מרדנו, המרינו א ת גיבור העולם', ובדומה לו נמצא במדרשו של מרקה ( כ...
אל הספר