3. שפה ואוריינות

278 | ע י ו נ י ם ב ל ש נ י י ם ו פ י ל ו ל וג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת הלשוניות שיש בהן חפיפה לתכנים המופיעים בספר של מור . לא אזכיר בכל עניין ועניין אם אומנם וייז הוא הראשון שהציע את המידע המצוין, שכן הערך הרב הוא בסינתזה המקיפה שמציג וייז לראשונה ובתמונה המצטיירת לאור מכלול הצעותיו . המטרות של הספר הנדון הן בעלות ערך רב . המחבר מבקש להכריע בשאלות הבסיסיות ביותר על אודות המצב הלשוני ביהודה בשתי המאות הראשונות לספירה . במיוחד הוא חותר להגיע לתשובות מוחלטות בדבר השפות שהכירו בני אותה התקופה ובשאלת רמת השליטה של אנשי יהודה בשפות אלו בדיבור, בקריאה ובכתיבה . וייז בוחן את הדברים ברגישות רבה, ואף הוא מחלק את העיסוק בכתבים על פי הסוגה : מסמכים משפטיים לעצמם ( פרקים 2— 3 ) ומכתבים לעצמם ( פרק 4 ) . בזכות השליטה של המחבר בשפות השמיות, לצד השכלתו בלימודים קלסיים, הוא חוקר את הקורפוס המדובר על רקע שני עולמות המחקר הללו . חקר העולם הקלסי עומד ברקע עיסוקו בשאלות הנוגעות לאפיון תופעת הארכיב ( עמ' 75 והלאה ) , אוספי ספרים ( עמ' 102 והלאה ) , הנוהג בכתיבת מסמכים ( עמ' 208 והלאה ) ובמי...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית