3. לשון הזוהר כלשון ספרות

ל ש ו נ ו ת ס פ ר ו ת י ה ו ד י ו ת ב י מ י ה ב י נ י י ם | 249 בעשורים האחרונים התקבלה במחקר העמדה שהזוהר הוא למעשה אנתולוגיה של חיבורים שנכתבו בידי סופרים שונים, ובמיוחד שמו לב להבדלים שבין הגוף המרכזי 58 של הזוהר ובין האידרות, מתניתין סבא וכו' . באשר לשאלת הלשון, מאז גרשם שלום מעסיקות את חוקרי הקבלה שתי שאלות 59 מרכזיות בנוגע לארמית של הזוהר : 1 . האם העובדות הלשוניות מהקורפוס הזוהרי עשויות לספק כלים לזיהוי הזמן והמקום שבהם נתחבר הזוהר ? 2 . האם הלשון של הזוהר היא "מלאכותית" ? הדיונים בשתי השאלות הללו תלויים זה בזה, ובמקום אחר סקרתי את הדיונים 60 אף טענתי שיש לבחון את לשון הזוהר בספרות המחקר שטיפלו בשאלות הללו . לאור מאפיינים של לשון ספרות, ובהקשר הזה הצבעתי על תופעות לשון המצביעות על התהוות של דקדוק חדש ועצמאי בלשון הזוהר . כאן אני מבקש להמשיך ולעיין בשאלה הזאת לאור הדיון על המאפיינים של לשון הספרות כשפה נרכשת שנייה במצב דיגלוסי, שהרחבנו עליו את הדיבור בסעיף הקודם . כפי שטענתי לעיל, אני סבור שהקטגוריה "לשון מלאכותית" איננה מובחנת, וממילא אין לה ערך מבחינה תאורטית . מחקרו המקיף של מ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית