146 | ע י ו נ י ם ב ל ש נ י י ם ו פ י ל ו ל וג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת 44 לדעתם הבחירה ביניהן תלויה בחלק הדיבר המופיע אחריהן : בסביבתן התחבירית . אטו מופיעה לפני שם, ואילו מי לפני פועל ולפני המיליות המציינות קיום ( אית, 45 איכא ) . במחקר קודם הצעתי את הסכֶמה שלהלן, המייצגת את מבנה השאלות הרטוריות 46 הסוגריים מציינים את החלקים האופציונליים ( כל אחד מהםבארמית הבבלית . עשוי להופיע לבד, יחד עם האחרים, או לא להופיע כלל ) : [ ( אטו ) טופיק ] ( מי ) נשוא נושא סכמה זו נכונה חלקית, בעיקר לעניין השימוש במי ; בנוגע לשימוש באטו היא רלוונטית רק למקרים שבהם כל הרכיבים הללו קיימים ( ואפשר שאטו ומי יופיעו יחד, ראו להלן דוגמאות 82— 29 ) . המחקר הנוכחי מסתמך על בדיקה מקפת הרבה יותר של דוגמאות ומייתר ממילא את הניתוח הקודם שהצעתי . הבדיקה המייצגת מלמדת שאכן, ברוב המוחלט של המקרים, הטענה של שלזינגר ולויאס בנוגע לתפוצה של המיליות הללו תקפה, אלא שיש לברר אם זו הסיבה או התוצאה . במילים אחרות, אבקש לענות על השאלה, האם החלוקה בין המיליות אכן תלויה בקטגוריה הלקסיקלית של המילה התוכפת, או שמא חלוקה...
אל הספר