מ ח ק ר פ י ל ו ל ו גי ע ם א י ל ו צ י ם ס ו צ י ו – ב ל ש ני י ם | 37 של גיוון לשוני : גיוונים שהם פרי תקופות היסטוריות, לצד כאלה שנוצרו מגיוון דיאלקטי וכאלו הנובעים מתפוצה סוציו-בלשנית . לסיום אני מבקש לחדד עניין נוסף . הספקנות שהובילה את הטיעון המרכזי בפרק הזה נשענה על התופעה הסוציו-בלשנית — דיגלוסיה . זה מאפשר לנו להציג סוג חדש של עיסוק מחקרי שיענה על השאלה באילו תופעות לשוניות יש דיגלוסיה, וממילא אפשר לחזור ולבחון איך לאפיין את הגיוונים בלשון בטקסטים הקדומים . כבר פרגוסון ואחרים עמדו על כך שכאשר מדובר במצב עניינים של דיגלוסיה פנימית, כלומר כאשר מדובר בשני להגים של אותה השפה ( ולצורך העניין גם אם מדובר במשלבים שונים של אותה השפה ) , על פי רוב המערכת הפונולוגית זהה . ברם זה אינו ממצא מובהק . למשל, בנוגע לעברית החדשה מוכרת התופעה שבמשלבים מסוימים נוצרה הגייה מיוחדת של הרי"ש ( ההגייה ה"מתגלגלת" ) , או הדרישה עד לא מזמן מהקריינים ברשות השידור להבעה מובחנת של העיצורים הלועיים ( הגיית 57 אך לצד ההיתכנות של חוסר הבחנה ב ה ג י י ה בין החי"ת לכ"ף או חי"ת ועי"ן ) . בין העי"ן לאל"ף, ההבחנה ב ...
אל הספר