שאלות סוציו־בלשניות בחקר לשונות מהעת העתיקה

16 | ע י ו נ י ם ב ל ש ני י ם ו פ י ל ו ל ו ג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת מחקר היסטורי ממשי . בלשנים וגם היסטוריונים עשויים לנסות לפענח דרך העובדות הלשוניות הניבטות מהטקסטים — לצד הסתמכות על תיאורים ממשיים של אנשים בני התקופה — מה היה המצב הדיגלוסי בזמן מסוים . כלומר הם מבקשים לענות על השאלות האלה : בהינתן יותר ממערכת לשונית אחת, באיזו שפה דיברו ובאיזו כתבו ? באילו הקשרים תרבותיים השתמשו בכל אחת מהן ? לא פשוט לענות על שאלות מן הסוג הזה, הואיל והידע שלנו על ההקשרים שבהם השתמשו בשפות ובמשלבים השונים בתקופות קדומות מועט ביותר . חוקרים המבקשים לענות על שאלות מהסוג הזה נשענים על המצאי האפיגרפי והפונקציות הלשוניות שהם משקפים, ועל עדויות מטא-לשוניות המתייחסות לתפוצה בין השפות . דרך אחרת היא לנסות לאפיין את ההבדלים הלשוניים בין קורפוסים שונים בני אותה התקופה, 19 למעט ההתייחסות לעבודה של כדוגמת ההבדל בין לשון המשנה ללשון התפילה . וייז ( בפרק 11 ) , הדיונים בספר כמעט שלא נוגעים בשאלות הללו, אף שבמידה רבה, מבחינה תפיסתית, הם נשענים עליהן ועל המסקנות העולות מהן, שמצב עניינים 20 ברם, כפ...  אל הספר