המחקרים הבלשניים בספר

14 | ע י ו נ י ם ב ל ש ני י ם ו פ י ל ו ל ו ג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת שורה של פרקים מוקדשת לסעיפים בדקדוק הארמית הבבלית ; הפרקים מציגים ניסיון לשחזר כללים סינכרוניים בשפה היסטורית . כטבעם של עיסוקים דקדוקיים, המחקרים הללו תרים אחר הכללות לעובדות הלשוניות . פרק 3 מציג עיסוק קלסי במורפולוגיה של הלהג הזה, והוא חותר לאפיין התניות פונולוגיות ומורפולגיות המייחדות את הארמית הבבלית במבט משווה ללהגים קודמים וללהגים בני הזמן . לצד הדיון המורפולוגי, במחקרים אחרים בספר אני מבקש להכליל בנוגע לפרשנויות הסמנטיות ולאתר התניות של הסביבות התחביריות הקובעות את המשמעות . דרך המחקר הזאת באה לידי ביטוי למשל בדיון בפרק 8 בעניין הניגוד שבין השימושים במילות השלילה לא ולאו . באופן דומה, בפרק 6 מוצג דקדוק הנשען על תופעות בפרגמטיקה, כפי שבא לידי ביטוי בניתוח של השימוש במילית אטו בשאלה רטורית, הנשען על מודל דיסקורסיבי המניח את הידע הנתון לכל המשתתפים בשיח בנקודת הזמן של השאלה הרטורית . כיוצא בזה, הדיונים בפרק 5 בעניין התפוצה הדיסקורסיבית של הכינויים הרומזים בשימושים לא-אנפוריים נשענים על מודלים המק...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית