פילולוגיה ובלשנות

מ ב ו א | 7 נקודת המוצא של המיפוי הלקסיקלי הזה היא הפרקטיקה המחקרית המקובלת ; בלשנים חוקרים כל סוג מבע ( בין שנכתב ובין שנהגה על פה ) , ואילו מושא המחקר של הפילולוגים מצומצם יותר, הואיל והם בוחנים רק שפה כתובה . זאת ועוד, מחקר פילולוגי אינו עוסק על פי רוב בכתבים של סופרים בני זמנם של החוקרים . לפיכך, הטקסטים הכתובים שנחשבים ראויים למחקר פילולוגי הם בהכרח שרידים מתקופות היסטוריות . לאור העובדה שהחיבורים הרלוונטיים משקפים את התרבות שהם נוצרו בה, הבנת הטקסטים הללו תלויה בדרך כלל בהבנת הרקע התרבותי שלהם, וממילא העיסוק הפילולוגי מצוי בתוך הקשר רחב יותר של חקר תרבויות עתיקות . זאת ועוד, מאחר שהטקסטים הנחקרים עתיקים, הבנת תוכנם איננה תמיד פשוטה . לא פעם העיסוק בלשון הוא חלק ממאמץ הרמנויטי של פענוח ופרשנות . על גבי אלו מיתוספת התמודדות עם שיקולים הנוגעים לגלגולי המסירה של הטקסטים . ההיבטים הללו עולים שוב ושוב במחקרים המוצגים בספר זה, ואני מקווה שעלה בידי לסלול דרכים חדשות שבהן הבירורים הללו נפגשים . בסעיף הזה אנסה תחילה להבהיר מהי לטעמי נקודת הממשק המרכזית בין הפילולוגיה והבלשנות, וכיצד הזיהוי...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית