מיון כתבי היד ואופיו של המילון 15 להיקבע לפי המילים הנרדפות המקבילות לה בערבית, ואשר בהן עשויה 4 כגון התיבה "אבה" המילה להיתרגם, או ניתרגמה למעשה, בתה"ע של התורה, ( כג' שמ' י 27 ) , המובאת במילון המיוחס לפינחס הכהן באות אל"ף ומתפרשת בשלושה תרגומים נרדפים : ( א ) يهوا ( אות אל"ף, ש' 17 ) , כך א"ח וא"ס ; ( ב ) يريد ( אות אל"ף, ש' 18 ) , לא מצאתיו בתה"ע המצוי ; ( ג ) يشا ( אות אל"ף, ש' 19 ) , כך כ"י 7562 Or ( המושתת על תפסיר רס"ג ) . גם התיבה "אף" ( = כעס, כג' שמ' יא 8 ) מובאת במילון באות אל"ף ומתפרשת בשלושה תרגומים נרדפים : ( א ) وجد ( אות אל"ף, ש' 840 ) , כך א"ח וא"ס ; ( ב ) غضب ( אות אל"ף, ש' 841 ) , כך א"ס מתרגם את "אפו" בשמ' כב 23 ; ( ג ) سخط ( אות אל"ף, ש' 842 ) , כך א"ח וא"ס מתרגמים את "אף" בבר' כז 45 . ג . ת פ י ס ת ש ו ר ש ד ו-ע י צ ו ר י : כאמור המילונים הנ"ל אינם מסודרים לפי שורשים, ואין שורש המילה מובא בחשבון בסידור הערכים הנהוג, אך שיטת הבאת הערכים, ובייחוד ערכים שאינם מן התורה, מלמדת על תפיסת השורש של מחברי המילונים האלה . על פי תפיסה זו אותיות השורש הן האותיות 5 רק כך אפשר ...
אל הספר