צ ו ר ה י י ח ו ד י ת ב כ ת ר א ר ם צ וב ה ומ ס ור ו ת ה ל ש ו ן | 11 44 את חלקו האחרון של העיון הדן בצורות חריגות במקרא הטברניבמסורת הטברנית . הוא פותח במשפטים האלה : 45 על תופעות מורפו-פונימיותכידוע, מלמד הניקוד הטברני [ של המקרא ] ומורפולוגיות הדומות חורגות מן המערכת הכוללנית של הלשון, בחינת 46 איברים המדולדלים, ויש שאנו נוטים לראות בהן זרויות או לפרשן כטעויות . 47 עניין זה הוא נכבד ביותר, ונבוא להדגים מידת סביכותו בארבע סוגיות . 27 . יצוינו כאן עיקרי הדברים שמורג הביא בבירור שתיים מהסוגיות שהוא דן בהן בחלק האחרון של מאמרו . בשתיהן מדובר בניקודים חריגים המצויים בשני ספרים מתקופת הבית השני . כל אחד משני הניקודים מיוצג בספרים האלה בשתי הופעות . הראשון בשתי הופעות דומות בספר קהלת, והשני בשתי הופעות זהות בספר דברי הימים . 48 שְׁהוּא ( קהלת ב 22 ) , 28 . ( א ) ניקוד שֶׁ' הזיקה בשווא בשתי מילים בספר מאוחר : 49 ( שם ג 18 ) ולא כניקוד הצפוי בעברית הטברנית של השי"ן בסגול — שֶׁ . בצדק שְׁהֶם טען מורג שאין מדובר בניקוד משובש . הוא מציין שם שניקוד השי"ן בשווא מצוי במסורת הניקוד הבבלי ( נ"ב ) כא...
אל הספר