628 קונטרס סא 2 " — שמ"א כח, ח ) ועוד, ולא רק לפני חטף פתח אלא גם לפני חטפים אחרים ( " כֵּֽ ן-ח, ד ; "וְ הַ֣ עֲלִי לִ֔ י אֶעֱשֶׂ֞ ה" — יר' יט, יב ; " מִֽ מָּחֳרָ֔ ת" — שמ' לב, ל ; "וַ יֶּ֣ חֱזוּלָ֔ " — איכה ב, יד ) , אלא שבלשון עשייה מרובות הדוגמאות ולכך נבחרה למופת . ג . יתרה מזו . העיקרון שביסוד כללנו רחב הוא ביותר וניתן להוסיף אותו כתיקון וכסייג בניסוח הכלל המקיף של טעם משני בתיבות זקף וגרש : ל א י ב ו א ט ע ם מ ש ני ב ת נ ו ע ה ש ה י א ש ו ו ה ל ת נ ו ע ת ה ש ו ו א ( ש ל א ח ר י ה ) ה ס מ ו ך ל ט ע ם ה ע י ק ר י . סייג זה נשמר היטב, ולא מצאתי לו אלא חריג אחד 3 דייקנו לנסח "תנועה שהיא שווה בלבד — הַכְּ נַ֣ עֲנִ֔ ים ( נחמ' ט, כד ) — שהוא יוצא דופן גם מסיבה אחרת . ל ת נ ו ע ת השווא" ולא " [ . . . ] לחטף", שכן נכנסים בגדרו של הסייג גם שוואים נעים שאין פתח נכתב 5 4 ( מל"א ח, לה ) , וִי טַֽ לְלֶ֔ נּוּעמהם, אך הם הגויים כפתח, כהגיית השווא הנע במסורת טבריה : וְ הִֽ תְ פַּֽ לְל֞ וּ 6 ( נחמ' יג, כה ) , באלה ובכיוצא באלה לא יבוא טעם משני ( נחמ' ג, טו ) , לְ קַֽ לְל֔ וֹ ( נחמ' יג, ב ) , וָאֲ ...
אל הספר