קונטרס מג — סימן הם

שֶׁהֵם ( שה"ש ו, ה : שֶׁ֥הֵ֖ם ; איכה ד, ט : שֶׁ֣הֵ֤ם ) . אפשר ששתי אלה נחשבו לעצמן משום שיש בהן שני טעמים סמוכים ועל כן נחשבה כל אחת מהן כשתי תיבות ואם כן "הֵם" בהן תיבה לעצמה ובצירי כדין . ומכל מקום יש ספרים שבהם נמצא סגול בה"א כדין קונטרס זה ( ראה גי"ת לשה"ש ו, ה ) . 8 הׄכׄוׄ ] אף זה סימן ( ראה לעיל לשו' 4 ) : הַכּוּ ( שמ"ב יג, כח ) . 10 ההֵם—והֵם ] התיבות סדורות בסדר הסימן . אותיות השימוש לא נוקדו, שאין ניקודן אחיד . והֵם ] כל קריה וְהֵם בר מן חד וָהֵם ( במ' טז, טז ) . 7 גׄ ] # ע 10 8 הׄכׄוׄ ] הׄכׄזׄ ב עב ♦ קריות ע 10 9 נקוד וׄ ק 3 במ 3 , נקדות ע 10 10 ההֵם, כהֵם, והֵם ] ב ק 3 במ 3 : ההֶם כהֶם והֶם רו 11 חוץ ] בר ע 10 13 כהֶם ] + תׄםׄ ק 3 490 קונטרס מג וכשיצטרף עמו גׄ אותיות הׄכׄוׄ קרויות — בשתי נקודות מצויות, ההֵם, כהֵם, והֵם . חוץ מן חד במקרא מיוחד : לבלתי עשות כהֶם ( מל"ב יז, טו ) . 10  אל הספר