אהלה ומא יסתחק" ( = נסמך אל מה שהוא ראוי לו ) כמו "בן מות" ( שמ"ב יב, ה, ועוד ) , "מנסוב אלי מכאנה" ( = נסמך אל מקומו [ מקום מוצאו ] ) כמו "בן קשת" ( איוב מא, כ ) . 5 מארבעה ] אין אלה צורות סמיכות, ועל כן בדין הן בצירי, ורק המקף והיעדר הטעם בהן יוצאים דופן . הווי אומר, הן צורות תקינות מבחינת המורפולוגיה וחריגות מבחינת הֶקשר הטעמים . הוא הדין שבעת החריגים שלהלן ( שו' 12 ואילך ) . כבר דב"א ( א, עמ' 241 ) עמד על כך . 10 בטעם גרש ] לפי עניינו הוא ניגוד אל "סמוך ומוקף" ( שו' 2 ) , והכוונה, תיבה שאינה מחוברת לאחותה במקף, אלא מופרדת בטעם כלשהו, בין מפסיק בין משרת . פירוש זה עולה מפשוטו של הפועל "גרש" ( בבניין קל ) , ולפיכך הוא עדיף מפירושים אפשריים אחרים . וראה לפירוש הביטוי גם קונטרס מא, נוסח א', לשו' 14 . — ניקוד כ"י ל 1 גָּרֶשׁנראה לכאורה שמני, אך לעתים יש בו בכתב יד זה חילופי סגול / צירי, ואפשר שכוונתו גָּרֵשׁ, כלומר, בינוני פועל ומשמעו אפוא 'מפריד' . ראיה לצורת בינוני גם מגרסאות נוסח ב' "דגרש בטעמו" ( שו' 9 ) , וכן "בטעם גרישים" ( שו' 11 ) שאותו יש להבין כבינוני פעול 'מופרדים' . — דיון ב...
אל הספר