430 קונטרס לד "ויהיו" . המצב בכתבי היד שונה ואין בכך אחידות . בכי"ל אין שום עקיבות — לעתים געיה ביו"ד לעתים געיה בווי"ו ולעתים אין געיה . נראה שגם בכא"צ המצב דומה, והרחיב על כך ייבין, כתר, עמ' 178 . בחלק השני מנוסח כלל הגעיה הקטנה בשכלול רב וביתר דיוק מן העולה מקונטרס לג, שבו הכלל עצמו אינו מנוסח בבהירות והוא נשען במידה רבה על תיבות מדגימות האמורות להמחישו . בקונטרס שלפנינו, אף שהתניית הטעמים אינה נזכרת בו, הכלל מנוסח בבהירות רבה . אולי זה הניסוח המקיף והיסודי הראשון של הכללים, והוא הוא המצדיק את הכותרת "געיה קטנה" . החלק השלישי, המצוי רק בנוסח א', חוזר אל "הראשון" ( שו' 8 ) ומרחיב את תחום "ויהיו" ומוסיף עליה לשונות כמו "ויהי", "ויחי", "ויחיו" . מאלה קרובה אל "ויהיו" רק "ויִחְיוּ", שבשתי היקרויותיה ( יח' לז, ט—י ) יש געיה ביו"ד הראשונה ( אחרי שווא ואחרי פתח ) . בלשונות "ויהי", "ויחי" עשויה להיות געיה בווי"ו, ועל שאר פועלי "היה", "חיה" עיין ייבין, כתר, עמ' 175 — 180 . החוקר ג' כאן בחן את מימושן של התיבות שבתחום הכלל וסביביהן על פי התעתיקים הקראיים של מילות המקרא באותיות ערביות ותיאר את ...
אל הספר