5 וסֲגר ] אחת מחמש דוגמאות ( ובכללן אחת משו' 2 ואחת משו' 6 ) שבהן שווא נע אחרי וי"ו החיבור בתיבות קצרות, לרוב בעיצור שורק ( סמ"ך או שי"ן ) . הכלל מנוסח במקומות מועטים יחסית ( ראה דותן, דקה"ט, עמ' 258 — 259 ; ייבין, כתר, עמ' 31 — 32 ) , וכאן אוסיף עוד את כללו של כ"י ל 10 ( ב ע"ב [ ראה המבוא, עמ' 63 ] ) , שניסוחו מקורי ולא נודע עד הנה : "כל קרייה וש וק וס געי וסמך על אתא תליתיה מן מלתה — פתח : ושמע, וקראו, ושבה, וסגר, ושלח . וכל מוסף על אתא תליתיא — לא פתח" . הריהו מתנה הטעמה ( "וסמך" ) באות השלישית, ומוסיף על העיצורים השורקים גם קו"ף : "וק-" ומביא דוגמת וּקֲרָאוּ ( יש' לד, טז ) לבל תהא דוגמת "וקרב לבו" יחידה . — תופעת וּ- שלאחריה שווא נע הריהי קשורה במידה רבה בעדות המסורה והניקוד, שמפיה אנו למדים אימתי השווא נע ואימתי נח, אפילו כשהתיבות זהות והתנאים שווים . — הגעיה בווי"ו לא תמיד היא מניעה את השווא ( ראה דקה"ט, עמ' 258 — 259 ) , ודווקא משום כך הרבו להוסיף חטפים כדי להסיר ספק . ואכן החטפים מסוג זה שכיחים אף בנוסחי מקרא הממעטים בחטפים אחרים לציון שווא נע . — אשר לדוגמה "וּקֲרב לבו" ( שו' ...
אל הספר