ההפטרה "אשלמתא", "שלמתא" ( ראה קלאר, מחקרים, עמ' 308 הערה 198 ) . הפירוש הראשון נראה יותר, אך גם השני הדעת סובלתו : ספרי הנביאים הם תוספת והשלמה לתורה אך לא תורה ממש . 3 כמעמד התורה ] ספרי הנביאים הריהם כ"מעמד התורה" . ודוק : לא "כתורה" ממש . השווה לכך את מאמר רב אשי בגמרא : "גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמו" ( בבלי, ראש השנה יט ע"א . וראה גם חולין קלז ע"א ) . מאן ( התנ"ך, עמ' 558 — 559 ) פירש את הפִסקה על הנביאים בעניין אחר, ואין פירושו נראה . ולמדים—כתורה ] תוספת פירוש לקודם : מסִפרי הנביאים למדים הלכה כתורה, כלומר הלימוד מהם הושווה לתורה, והלכה הנלמדת מן הנביאים הריהי כמדאורייתא, כתורה ממש . ראה למשל דברי הרמב"ן בהשגותיו על השורשים בספר המצוות להרמב"ם, אחרי שהביא דוגמאות רבות לכך הוא מוסיף ואומר ( רמב"ן, השגות, כז ע"א ) : "ונלמוד מזה כי פסוקי הנביאים להם ע"ה [ = עליהם השלום ] תורה הם, דורשים אותם ולומדים מהם ועושין בהם גם כן אסמכתות" . וראה גם דותן, בן-אשר, עמ' 19 — 20 . 4 משיבי—אמונה ] כינויים לנביאים . ללשון השווה מש' כה, יג ( שני הציורים ) , יג, יז ( ופירוש ...
אל הספר