" מ א ו ר ע י ן" , " ספ ר ה פ ת ר ו ן " ו "א ש כ ו ל ה כ ו פ ר " | 115 7 ) , השם המיודע נחלק לחמש קבוצות : ( 1 ) שם העצם הפרטי ; ( 2 ) השם הפותח בתווית 5 ב היידוע ; ( 3 ) השם הנסמך ; ( 4 ) השם הנצמד ; ( 5 ) הכינוי הרומז . הנה נוסח הדברים : והשֵם המיודע יחלק בה' חלק' : הא' הוא השֵם אש֞ < ' > לא יפול אלא אחד . כמ' משה ו אהרן ודמ' ; והב' אשר יתודע באות הֵא . כמו איש ו כהן — אלו שמות מנכרות . וכאשר תאמ' האיש ו הכהן , יהיה השם מיודע למען אות הֵא ; והג' הוא השם אש' תסמיך אותו אל זולתו . כמ' בֵית המלך , יד אהרן ; והד' הוא אשר תחבר עם השם אותיות . כמו בֵיתִי , יָדִי , בִגְדִי ; והה' הוא השֵם לא יועיל אלא אם תשים עליו עֵינְ או יָדְך . והם שמונה . זֶה ו זוּ ו זוֹ ו זאת, הלֵז, הלָז ו הלֵזוּ ו הלָזֶה . ואלה הם . אנו רואים כי גם ב"מאור עין" נעדר הכינוי אלה מרשימת הכינויים הרומזים . לכאורה ברשימה שמונה כינויים : "זֶה ו זוּ ו זוֹ ו זאת , הלֵז , הלָז ו הלֵזוּ ו הלָזֶה ", אולם למעשה הכינוי הלֵז אינו קיים בעברית המקראית . כפי הנראה חלה כאן דיטוגרפיה של הלז, ואחרי כן ניסה המנקד להתמודד עם הכפילות בנקדו ...
אל הספר