4.4.4 ע"ע—ע"ו

ה מ י ל י ם ה מ נ ו ק ד ו ת | 191 בבניין פוּעל במשנתנו . סופרי קמ ו ק מורים על שורש כנ"ן ואילו כתבי היד פא, 358 המתאר באופן כללי את מקומו של החבל על פב פס ונקדן ק גורסים שורש כו"ן, צוואר החבית . מסתבר כי בשל נדירותו הומר שורש לצורה מוכרת, אך סופר-נקדן קמ ביקש להעמיד על הצורה הנדירה שנשתמרה במסורתו . הַמֶי פֶש " הַמֶי פֶש מורסה בשבת אם לעשות בה פה חייב ואם להוציא ממנה לָחָה פטור" ( עדויות ב, ה ) . ק : מֵיפֵֿשׂ ; פא : מפיש ; פס : מֶפִישׁ . שבים ונחלקים כתבי היד בין גזרת הכפולים לגזרת ע"ו . קמ , ק ( ואולי אף פא ? ) 359 אוסיף כי פס גורס כאן מעידים על נטיית שורש פש"ש ואילו פס גורס ע"ו . שי"ן ימנית, שלא כניקודו של ק בשי"ן שמאלית, אף לא ככתיב בסמ"ך בספרות 360 חז"ל . מְקֵר וֹ 361 "אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה [ . . . ] ואין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב שהיא מְקֵרוֹ " ( כלאים א, ח ) . ק : מֵקִירוֹ ; פא : מְקֵירוֹ ; פס : מָקֶרוֹ ; קט"ג : מְקֵירו ( 13 . CUL : T – S E1 ) ; מקּרו ( 10 – 9 . CUL : T – S E1 ) ; מקירו ( 13 . CUL : T – S E2 ) . גרסת מְקֵרוֹ מעוררת קשיים אחדים : 362 ( 2 ) להצל ול...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית