ה מ י ל י ם ה מ נ ו ק ד ו ת | 147 6 בחינת המילים המנוקדות מעלה כי לנוסחאות שהנקדן מבקשהנתון במחלוקת . לחזקן מנעד רחב . הן כוללות נוסחאות של ממש — כמו "הַחֹדֶש הֶחַדַש", "מְלָא הִין" — שאינן מצויות בכתבי היד האחרים של המשנה, ובצידן מילים בעלות ייחוד פונולוגי, מורפולוגי, לקסיקלי ותחבירי, שהוא מבקש להעדיפן וממילא לדחות מקבילות אחרות . מגמת שימור המסורת וחיזוקה ניכרת גם בנטייה הבולטת בניקוד צורות נדירות ואף יחידאיות המופיעות במשנה פעם אחת בלבד, כגון חגירה , חצירי , טלה , לשלשת , מגניה , מחדיס , מחריך , נצל , פרד ועוד . יתר על כן, הנקדן אינו מסתפק בהבהרתם של חילופי נוסח קלים אלא בוחר להביע את דעתו אף בגרסאות מוקשות במיוחד שנתרבו בהן המחלוקות, ואשר גם המחקר המודרני לא הגיע למסקנה ברורה בעניינן . דוגמאות אחדות לכך הן ניקודי המילים בטלה , בישבלין , הילך , ייפה כח , נומתי , נומנו , שפיה . אשר למילים היחידאיות והגרסאות המוקשות, קו מעניין משותף ל קמ בן המאה החמש-עשרה ול פא שנכתב במאה האחת-עשרה . כידוע, חלק משמעותי מ פא אינו 7 מעניינת מנוקד, עם זאת גם בחלקים שאינם מנוקדים בעיקרם מפוזר ניקוד פה ופה...
אל הספר