1.1.1 חילופים משותפים לעדים אחרים

פ ו נ ול ו ג י ה | 105 14 בניגוד אליהם, קמ מטשטש הבחנה זו ניכרת גם בכתב יד וינה של התוספתא . הבחנה זו בגרסתו שבמשנת שבת ( ז, ב ) העוסקת בניקוי הצמר — והמנפצו . עדותו 16 חילוף דומה עולה 15 ובכתב יד ליידן של הירושלמי . של קמ נתמכת בקטעי גניזה 17 גם מכתב יד אר של התוספתא . פ סי ם —פ צ י ם "נוטל מן העיקל ומן הממיל ומבין ה פסים ונותן לחמיטה ולתמחוי" ( מעשרות א, ז ) . ק , פא ו פס : פצים . פסים / פצים שבמשנתנו היא צורת יחיד שהוראתה 'עמוּד, קורה' . יש להבחין בין צורת 18 ב פא וב פב ואף יחיד זו ובין צורת הריבוי של פסים , שהוראתה קרובה : 'קרשים' . 19 בדפוסים נשמרת הבחנה בין כתיבם של שני השמות : פצים בהוראת 'קורה' או 'עמוד' 20 אך ב קמ ניטשטשה ההבחנה ביניהם : פסים ( במשנתנו ) ו פסים בהוראת 'קרשים', בהוראה הראשונה מקוימת בצד פצים ( שבת ח, ז ; נגעים יב, ד ) . החילופים בין שתי תיבות קרובות הוראה אלה אינם ייחודיים ל קמ בלבד . אף סופר ק מתחבט בין שני הכתיבים : במשנת שבת ( ח, ז ) הוא כותב : פסצים , וכוונת המשנה להוראה הראשונה . פסים 24 23 ובמקורות נוספים . 22 במסורת בבל 21 בקטעי גניזה,במקום פצים מתועדים ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית