כ תי ב | 23 שתי לשונות באשר הן, המשמשות בפי אותם הדוברים, יוצרות בהכרח מגע וקִרבה שאין להתעלם מהם, על אחת כמה וכמה לשונות או ניבים קרובים העשויים להשפיע זה על זה ואף להתמזג זה בזה . כך ניסח אוריאל ויינרייך בספרו הקלסי "לשונות במגע" את עקרון ההשפעות והמעברים הפונולוגיים במגע בין לשונות : Interference arises when a bilingual identifies a phoneme of a secondary system with one in primary system and, in reproducing it, subjects it to the phonetic rules of the primary language . 9 וכך גם אשר למורפמות וקטגוריות דקדוקיות מקבילות : If the bilingual identifies a morpheme or grammatical category of language A with one in language B, he may apply the B form in grammatical functions which he derives from the system of A . 10 כידוע, מראשית ימי הבית השני ואילך שימשו בארץ ישראל שתי לשונות קרובות, עברית וארמית . שתי לשונות אלו, השייכות לענף השמי הצפון-מערבי, חולקות קווים 11 משותפים מראשיתן, והדו-לשוניות בתקופת חז"ל הרחיבה קִרבה זו במידה רבה . 12 שאילות הרבה נכתב על תוצאות המגע ביניהן הניכרות בתחומי לש...
אל הספר