262 אורית ונטורה - חן 2000 ) ציין אף הוא שהתפיסה הפסיכואנליטית רואה בחוויות של אחדותיות אלמנט מיסטי או דתי, אך הציע כי חוויות אלה עשויות להיות גם תופעה מובחנת ואף חוץ-קלינית . בהמשך לכך, אבקש לחקור את הקשר בין אחדותיות לרוחניות לא כקשר בין תופעות מיסטיות לאחדותיות רגרסיבית, כי אם כקשר בין אלמנט רוחני לאחדותיות כתופעה פסיכולוגית שיכולה לשמש כאמצעי לריפוי, הן באדם עצמו והן עבור זולתו . תשתית אפיסטמולוגית חדשה זו הנה חיונית לשם בניית המשגה רוחנית שתשמש כדימוי ידע מאחד וכתופעה פסיכולוגית מובחנת, כמו גם להמשגת הקשר התרפויטי בין אחדותיות לרוחניות . נוימן, תלמידו של יונג, מנסח קשר זה בין הרוחניות לאחדותיות כך : "תבנית יסוד מהותית של הוויית האדם היא זו אשר אני מכנה אותה תבנית האני-עצמי של הנפש . אופיו הנומינוזי של האני בפעילותו, הן ברצותו ובהכריעו והן באותו 'הנני' שלו אשר בזכותו 48 ( נוימן, מתנסים אנו בעצמנו כקיימים, כרוך בממשותו ככוליות" 1966 : ,48 הדגשה שלי ) . בהמשך להמשגות שניתנו בדבר אלמנט שלישי מאחד, חוקרים אלה ואחרים הצביעו על גורם שלישי מאחד ששייך ליסוד "הרוח", החסר אף הוא הגדרה ברורה ...
אל הספר