178 אורית ונטורה - חן אותה היטב ( וזאת למרות עמדותיי שלי ) , אך קטעתי את דבריי . חשתי כי היא זקוקה שארגיש את חווייתה ואהיה עימה ובתוכה, ולא רק אביןאותה . אמרתי : "למעשה זה לא משנה מהיכן אני באה, אני יכולה להיות לא-אני כרגע, כי אם את, ולהרגיש בתוכי לחלוטין את גודל הזוועה" . היא נשענה לאחור בהקלה . לאחר פגישה זו הנושא שוב לא עלה ואותו אורח "גוי" הגיע, אולם נראה כי שוב לא עורר את אותה אימה . חוסר האמון בדבר היותה מובנת שב ועלה רבות במהלך שנות הטיפול שלה, אולם ברגע זה בטיפול היא חשה מובנת ויכלה, ולו רק לרגע, להירגע . וינייטה קצרה זו מדגימה תנועה של מטפל מתוך הסובייקטיביות שלו אל מעבר לה, תוך ויתור עליה, לשם כניסה לסובייקטיביות הזולת, וזאת לא במובן הפרוידיאני של "לוח חלק" כי אם באופן אשר מתאחד עם המטופל ויוצר אחדות מבריאה . קשר זה בין המטפל למטופל הנו האלמנט השלישי והאחרון על ציר הפיצול- אחדותיות שבו ספר זה עוסק . יחידה זו תתמקד בהגדרת מהות האינטראקציה בין המטפל למטופל סביב הציר, כמו גם במהות הגורם הקורטיבי המשתמע מאינטראקציה זו . השאלה בדבר העצמי והאחר, או המטפל והמטופל, סביב פיצול או אחדו...
אל הספר