המאבק לעידוד הילודה: תוצאותיו וסתירותיו

220 פרק שישי האב [ . . . ] הוא פועל עני, שכיר יום [ . . . ] מן הראוי שוועדת העידוד לילודה והאישים שהשמיעו את הקריאה להגדלת הילודה יתנו למשפחת נ . עידוד של ממש ! ׳ . 214 משפחות מרובות ילדים החלו לראות בוועדה כתובת לסיוע ; ‘בהסתמך על החלטותיכם בדבר עידוד הילודה׳, כתבה להנהלת הוועד הלאומי בירושלים משפחה מעפולה, ‘הריני להודיעכם בזה שיש לי 10 ילדים חיים ואבקשכם לזכותנו בפרס׳ . 215 ‘הנני מרשה לעצמי לשאול את כב׳׳, כתב לוועד הלאומי תושב תל אביב, ‘בהיוולד לי במאי תש״ד [ 1944 ] בני העשירי בלי עין הרע, שמעתי שיש קרן כספי לטובת משפחות מבורכות בבנים . הנני מתכבד לשאול אם יש לו איזה ידיעה בנוגע לכך׳ . 216 אולם הפניות הללו, רובן ככולן, נענו בשלילה ; ולרוב נכתב בתגובה : ‘הננו להודיעך כי עדיין אין ברשותנו קרן למתן פרסים למשפחות מטופלות בילדים . אולם הבאנו את מכתבך לידיעת הוועדה׳ . 217 נראה כי אכן, הוועדה הביאה להעלאת הנושא לשיח הציבורי, אולם השאלה אם הייתה בזה תרומה של ממש לעידוד הילודה נותרה בעינה . בשנת 1944 הוסיפה הוועדה לפעול להגברת המודעות לחשיבות ריבוי הילודה ולצורך במאבק . היא הציגה בסיפוק עדויו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב