עידוד הילודה: יוזמות פרטיות ומקומיות

184 פרק שישי העוסקים בנושא שני ההיבטים שזורים זה בזה, לעתים בערבוביה, ללא הבחנה ברורה ביניהם . בעקבות המקורות עסקתי בנושא באופן דומה . עם זאת, כשעלתה הבחנה ברורה בין התחומים ביטאתי אותה כהווייתה . האופן שהמאבק לעידוד הילודה מוצג בסעיפים שלהלן מבטא את יחסו של היישוב לנושא, שלא נטה להבחין ברורות בין שני ההיבטים, אלא כרך אותם זה בזה . עוד בראשית שנות השלושים נשמעו קולות שהזהירו מפני הסכנה המאיימת על עתיד הלאום בשל מיעוט הילודה . 25 ‘תופעת ה״בן - בת״ היחידים במשפחתם השתלטה בציבור׳, התריעו אז . 26 תושבים מודאגים החלו להציף במכתבים את העיתונים, את מוסדות הציבור, את האישים שהביעו דאגה לנושא ( כמו פרופ׳ בקי, שעמדותיו נודעו ברבים ) , את הרופאים וארגוני הבריאות, והביעו את דאגתם מהירידה בילודה ובו בזמן העלו הצעות לפתרונה . 27 רופאים שהסתייגו מתופעת ריבוי ההפלות והירידה בילודה מטעמים לאומיים סברו כי הפתרון נעוץ בראש ובראשונה ברופאים המבצעים את ההפלות . 28 זו הייתה למשל עמדת ד״ר פריץ נואק, יליד גרמניה, ציוני נלהב שעלה לארץ בשנת ,1933 הצטרף לוועד הלאומי כמפקח ויועץ רפואי, והיה סגנו של ד״ר אברהם קצנל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב