מ״טליתמן״ ו״תפילינסקי״ לטלית ותפילין — על פרשה אחת בתמול שלשום

] 125 [ ״מספר השבט״ הנעלם, בבואו לערוך סיכום ביניים לשינויים שחלו בחייו החדשים של קומר כתום החודשים הראשונים לשהייתו ביפו, מייחד דברים קצרים אך נוקבים להיעקרותן של התפילין מעולמו : ״אף בשאר דברים נוהג היה כרוב חברינו . לא הלך לבית הכנסת ולא הניח תפילין ולא שמר את השבת ולא כיבד את המועדות [ . . . ] , דבר זה לא עשה מתוך מחשבות יתירות על האמונה ועל הדת, אלא מתוך שהיה דר בין בני אדם שבאו לידי הכרה שהדת וכו׳ אינה חשובה״ 1 ( עמ׳ 82 ) . 2 מחייו מוזכרתהיעלמותה של הטלית, ליתר דיוק של הטלית קטן, שלושה עמודים אחרי כן . אגב סיפור המעשה בגיורת הכובסת ביפו את לבניו של קומר והרומזת לו שהגיעה שעתו לעשות כותונות חדשות, משום שאלו שהביא מבית אביו נתקרעו, משמיע המספר הערה שעל פניה אינה הכרחית כלל למהלך הסיפור, ודווקא בשל כך עוצמתה מהדהדת : ״ושמע לה [ לעשות לו כותונות חדשות ] אף שבעניין אחר לא שמע לה, כשאמרה לו שיתן לה לכבס אף הבגד של ציצית, שבתמימותה לא העלתה הגיורת הזאת על דעתה שיש יהודים שאינם מקיימים מצות ציצית״ ( עמ׳ 85 ) . מאפלולית ההשכחה וההתעלמות שגזר קומר על הטלית והתפילין הן מגיחות רק בעמודים האח...  אל הספר