5.4 היבטים מתחום הרטוריקה

106 | פ ר ק 5 שאלה רטורית, השוואה, פרדוקס או אי-עלייה בקנה אחד, הטעיות בארגומנטים, שואל ומשיב, הבעת מסר בשלילה ובחיוב, טענות הברירה, הציטוט, המודאליות והלשון הבוטה ) . אמצעי שכנוע נוסף הוא השכנוע הלוגי המדומה, שהוא שכנוע 104 באמצעים פסידו-לוגיים . במחקר של ספרות התַּנאים והאמוראים אין עיסוק רב בתחום הרטוריקה . ואולם אפשר למצוא מחקרים מן השנים האחרונות העוסקים בתחום : כהן מנתח טיעון מיוחד שמציג אמורא בוויכוח בתלמוד, שיש בו שימוש רטורי מיוחד ; היידרי בוחן את השימוש במבנים רטוריים ובתהליכי חשיבה קלסיים בתלמוד מתוך ניתוח של סוגיה אחת בתלמוד הירושלמי, ומגלה דמיון למבנים ולשיטות הרטוריות הקלסיות המצויות בעולם היווני-הרומי ; מצגר וכץ בוחנים את הרטוריקה בשני סיפורים מדרשיים מאיכה רבה ; ורוזן-צבי סוקר בין השאר את ההתפתחות בתחום אופנוּת הדיבור ( orality ) בחקר המשנה . 105 דן ברטוריקה של המשנה בספרו העוסק כולו בפילוסופיה של המשנה . נויסנר הוא מגדיר את הרטוריקה של המשנה כרטוריקה פרופוזיציונלית ואת הלוגיקה של המשנה כלוגיקה היקשית, ואלו — לטענתו — מאפשרות את השיח השכנועי שבמשנה ומתאימות יחד למטרה זו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית