פרק 18 ק הרכיב האנושי | 265 אף כי דומני שהבהרתי היטב שמטבע הדברים לעולם לא יוכל להיות טיעון כללי בעד סוציאליזם אלא רק טיעון שיוכל להתייחס לתנאים חברתיים ומצבים היסטוריים נתונים, לא אבחל באזכור נוסף של הדבר, שכן הוא חשוב עכשיו אף יותר משהיה כשסקרנו את המתווים השונים . היחסיות ההיסטורית של הטיעון אמחיש זאת בעזרת אנלוגיה . בחברה הפאודלית, חלק ניכר ממה שכולנו, גם גדולי חסידיו של רעיון הרכוש הפרטי, רואים כיום כנחלתו הבלעדית של המִנהל הציבורי, נוהל בהסדר שבעינינו מפקיד אותו בבעלות פרטית והופך אותו למקור רווח פרטי ; כל אביר או אדון בהיררכיה הפאודלית החזיק את אחוזתו למטרות רווח ולא כתשלום עבור שירותו כמנַהל . האחריות הציבורית הכרוכה בתפקיד זה, כפי שאנו מכנים אותה היום, הייתה בגדר פרס על שירותים שהאביר העניק לאדם במעמד גבוה יותר בהיררכיה הפאודלית . אפילו תיאור זה אינו מבטא את העניין במלואו : אותו אביר או אדון החזיק באחוזתו כיוון שהייתה לו הזכות להחזיק בה מתוקף מעמדו בלבד, ולא כפרס על מעשים שעשה או לא עשה . מי שרוחב היריעה ההיסטורית אינו פרוס לפניו עלול לפרש מציאות זו כסוגים שונים של "ניצוּל" . ...
אל הספר