פרק 13 ק עוינות גוברת | 201 שלזמן-מה אפשר לשחד אותם . אך מפלט זה ייכשל ברגע שיבינו שהם יכולים לקבל הכול . זה מסביר חלקית מה שאנו מתכוונים להסביר . במידת מה — אין זה כך במלואו — מרכיב זה בתאוריה שלנו מאומת באמצעות המתאם הגדול הקיים לאורך ההיסטוריה בין חוסר ההגנה של הבורגנות לבין העוינות כלפי הסדר הקפיטליסטי : הייתה מעט מאוד עוינות עקרונית כל עוד מעמד הבורגנות היה בטוח, אף שהייתה אז הרבה יותר הצדקה לכך ; היא התפשטה לאיטה כשקירות המגן מטו לנפול . 2 . אבל אפשר לשאול — וכך באמת שואלים רבים מכל המעמדות החברתיים, בתהייה נאיבית, את התעשיין המאמין בכנות כי הוא ממלא את חובתו — למה הסדר הקפיטליסטי זקוק להגנה כלשהי מצד סמכויות חוץ-קפיטליסטיות או נאמנויות חוץ-רציונליות ? האין הוא יכול לעמוד במבחן בהצלחה יתרה ? האם טיעוננו הקודם אינו מוכיח במידה מספקת שהוא יכול להציג שפע של הצדקות תועלתניות ? האם אי אפשר למצוא לזכותו טיעון מוצלח ? אותם תעשיינים בוודאי יצליחו להצביע על כך שפועל נבון, השוקל את היתרונות והחסרונות של חוזהו אצל, נניח, אחד מתאגידי הפלדה או הרכב הגדולים, עשוי בהחלט להסיק שבשקלול הכול מצבו ...
אל הספר