50 | קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה מחסידי הפילוסופיה של הגל נתנו לה . רקע זה ניכר בכל כתביו, כל אימת שיש הזדמנות לכך . אין פלא שקוראיו הגרמנים והרוסים, באמצעות כיפוף המחשבה ובהטיה פרי הכשרה דומה, עשויים לתפוס בעיקר יסוד זה ולהפוך אותו למפתח הראשי של המערכת . בעיניי זו טעות ועוול כלפי כישוריו המדעיים של מרקס . הוא שמר על אהבתו המוקדמת להגל במשך כל חייו . הוא נהנה מאנלוגיות פורמליות מסוימות שניתן אולי למצוא בין טיעוניו לבין טיעוניו של הגל . הוא אהב להעיד על ההגליאניזם שלו ולהשתמש בשפה ההגליאנית . אבל זה הכול . בשום מקום הוא לא בגד במדע הפוזיטיבי וויתר עליו לטובת המטפיזיקה . כך הוא אומר בעצמו בהקדמה למהדורה השנייה של הכרך הראשון של הקפיטל . ואת אמיתות דבריו, והעדר אשליה עצמית בהם, אפשר להוכיח באמצעות ניתוח הטיעון שלו : הוא מסתמך בכל מקום על עובדה חברתית, ואף לא אחד מן המקורות האמיתיים של ההיגדים שלו אינו נמצא בתחום הפילוסופיה . כמובן, אותם מבקרים ופרשנים שבעצמם החלו מן הצד הפילוסופי לא יכלו לעשות כן, כי לא ידעו מספיק על מדעי החברה הכרוכים בעניין . יתרה מזאת, נטייתם כבוני מערכות פילוסופיות...
אל הספר