102 הרציונליזם בפוליטיקה יותר ואמפתיים יותר לפעילותו משני האישים הללו . ועל הנושא שבו אבקש לדון היום, השניים היו סומכים את ידיהם . א אלו ימים שחורים לביטוי “חינוך פוליטי” ; בהתנוונות הזדונית והמתחסדת של השפה המאפיינת את תקופתנו הוא זכה במשמעות מעוררת פלצות . במקומות אחרים, הוא מתקשר עם ריכוך הדעת הנעשה באמצעות כוח, אימה או אותה שיטה היפנוטית שבה חוזרים עד אין סוף על דברים שרק בקושי ראוי היה לומר פעם אחת — אותו ריכוך הדעת שבאמצעותו משועבדות אוכלוסיות שלמות . כדאי אפוא לשקול מחדש, ובנחת, מה פירושו של ביטוי זה, אשר כורך יחדיו שתי פעילויות ראויות לשבח, ובכך לתרום ולו במעט למניעת השימוש הקלוקל בו . פוליטיקה היא לתפיסתי פעילות הטיפול בהסדרים * הכלליים של קבוצת אנשים אשר חברו זה לזה במקרה או במתכוון . במובן זה למשפחות, מועדוני חברים ואגודות מדעיות יש “פוליטיקה” משלהם . אולם הקהילות שבהן אופן פעילות זה בולט במיוחד הן אותן קבוצות שיתופיות אשר החברוּת בהן עוברת בירושה, לרבות מהן שושלת יוחסין ארוכה וכולן מודעות לעבר, הווה ועתיד — אותן קבוצות המכונות בפינו “מדינות” . מבחינת רוב האנשים, פעילות פולי...
אל הספר