דגם הנעקד בתקופת האנתפאדה השנייה

157 קרבה והזדהות — 1999 - 2005 הנוסע ה- 74 הנוסע ה- 74 הוא סרט סטודנטים קצר שנוצר חמש שנים לאחר אסון המסוקים בצפון, ועוסק בחותם הנפשי שהותיר האסון על הבמאי, חגי ארד . ארד, ששירת כחובש קרבי על גבול לבנון ונאלץ לפנות את גופות הנספים, עובד בהווה כגנן בגן ילדים בקיבוץ . פעולות תמימות שמבצעים הילדים בגן מחזירות אותו אל הזיכרון הטראומטי מאסון המסוקים . ארד משחזר באמצעות קריינות את רסיסי הזיכרון שלו מהאירוע, ומנסה להתמודד עם הזיכרון הטראומטי באמצעות שלושה מפגשים קצרים : הוא נפגש בבית הקברות עם אימו של אסף ידידו ההרוג ; הוא משוחח עם אימו-שלו ומתעמת איתה על כך שחינכה אותו להתגייס לצבא ; ולבסוף נפגש עם ניר, חברו לצבא, שאותו ראה לאחר האסון מסדר את גופות ההרוגים . המפגשים אינם מקלים עליו את משא הפוסט-טראומה, וקולות האסון מוסיפים ללוות אותו כשהוא פוסע בשבילי הקיבוץ . עקדה אהבת ההורה לבן ועם זאת עקדתו מופיעות בעימות של ארד עם אימו . ארד מביע במפורש את תחושתו שהוריו הקריבו אותו : 'אני לא מבין איך אימא יכולה ככה שהבן שלה ילך לצבא, למקום מסוכן, בכלל בלי לנסות להגיד לו, לדבר אִתו . כביכול, להקריב אותו ל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב