דגם הנעקד: זיכרונות מלחמה, עֵֵערים בלילה

79 מבטים ראשונים על הלם קרב — 1988 - 1996 העוקד, שתיאר את נפגעי תגובת הקרב מנקודת מבט הגמונית ומרוחקת, כאן מתקבלת עדות קולנועית מכלי ראשון על הלם הקרב . 16 מאפייניהם הייחודיים של הסרטים משייכים אותם לדגם הנעקד, וכמקרי מבחן שלו ישמשו כאן הסרטים זיכרונות מלחמה ( גיתאי 1994 ) ו ערים בלילה ( בן דוד 1996 ) . את נקודת המבט המרכזית בסרטים אני מזהה עם נקודת מבטו של יצחק המקראי, והפתרונות שהם מייצרים לסתירה החברתית שונים מהותית מהפתרונות שמציע דגם העוקד . המבט האתי שטמון בסרטים אלה הוא המבט המתערב : יוצרי הסרט פועלים גם בתוכו כגיבורי העולם הטראומטי המתועד, ותגובותיהם הפוסט-טראומטיות מוצגות על המסך . ייצוגי הטראומה בסרטים הם פואטיקה פוסט-טראומטית אוטוביוגרפית . הקִרבה והעוצמה של העבר הטראומטי אינן מאפשרות עיבוד בדרך של ריחוק קוגניטיבי או יצירת גבולות ברורים בין הווה לעבר, ולכן הטראומה מתפרצת בהֶפגן . סרטים אלו נוצרו על רקע חוויה טראומטית קולקטיבית שחוותה החברה הישראלית, בשל סדרת פיגועי התאבדות שביצעו טרוריסטים פלסטיניים במרכזי הערים הגדולות בישראל בשנות התשעים של המאה שעברה . שני הסרטים הנדונים ...  אל הספר