מבוא

14 מבוא ולכן לא הוזכרו בספר זה ; עם יוצריהם הסליחה . סרטים אחרים נוגעים לתגובת קרב אך אינם מתמקדים בה במידה שתצדיק מבחינתי דיון מעמיק בהם . כן לא חקרתי בספר זה סרטים עלילתיים ולא כתבות ותחקירים טלוויזיוניים . הסרטים נבחנו כרונולוגית, ובהתאם קובצו לשלוש תקופות : הראשונה — מ- ,1988 שנה לאחר פרוץ האנתפאדה הראשונה ועד סוף שנות התשעים של המאה הקודמת ; השנייה — תקופת האנתפאדה השנייה ( 2000 - 2005 ) , שבה נוצרו רוב הסרטים על תגובת הקרב ; והשלישית — ממלחמת לבנון השנייה ( 2006 ) ומבצעי צה"ל ברצועת עזה ועד 2020 . במעבר בין התקופות הללו חלו שלוש תמורות מרכזיות בהתייחסות של החברה בישראל לתגובת הקרב ולסובלים מפוסט-טראומה : מעבר מהכחשה של תגובת הקרב להכרה בה ; מעבר ממבט מרוחק וקר בנפגע מתגובת הקרב למבט אנושי ומזדהה כלפיו ; ומעבר מביטוי בפעולה של הטראומה — הֶפגן ( acting out ) לתהליכי עיבוד ( working through ) ולעתים לסוג מסוים של החלמה . שתי פרספקטיבות מרכזיות מתוות את דרכו של מחקר זה . הראשונה היא 2 אילו מבטים מפנים יוצרי הסרטים, באמצעות המצלמה, הפרספקטיבה האתית : אל העדים לטראומה ? עד כמה הצופים מ...  אל הספר