גלעד הלפרן 138 כ'מתווכים' בין מוסדות המדינה ובין האזרחים בתוך גבולות מדינת הלאום ( כספי ולימור 1992 ) . קהל הקוראים שלהם נמנה עם קבוצה בעלת לשון ותרבות שונות מאלה של העיתונאים שהועסקו בהם ומאלה של הדמויות המסוקרות . שיטת עבודתם התאפיינה לפיכך בגישור יום-יומי על פערים לשוניים וחברתיים-תרבותיים, ובהתאמת הסגנון העיתונאי לסביבה שבה פעלו, שהייתה אנגלו-סקסית ביסודה . במאמר אני מתחקה אחרי צעדיה הראשונים של המסורת העיתונאית האנגלו-אמריקנית בארץ ישראל, ומתמקד בשניים מחלוציה : יעקב לנדאו וגרשון אגרונסקי . בני אותו דור, שותפים ולפרקים יריבים ואף אויבים . השניים עמדו מאחורי מיזמים עיתונאיים אשר מאמצע שנות העשרים של המאה ה- 20 פעלו ברוח המסורת הזאת ובשפתה, היינו באנגלית . לנדאו, יהודי אמריקני יליד וינה ( 1892 ) , ייסד בהאג בשלהי מלחמת העולם הראשונה את הסוכנות הטלגרפית היהודית ( להלן : סט"י ; Jewish Telegraphic Agency – JTA ) . לאחר שהות קצרה בלונדון קבע את מקום מושבה בניו יורק, ועמד בראשה עד מותו בשנת 1952 . ממשרדו בניו יורק חלש לנדאו על פעילות חובקת עולם ובכללה משרדים בשישה מרכזים יהודיים ברחבי הע...
אל הספר