" איפה בונגני ? " מכה על שורש כף היד . " אוי , שיט . מתי ? " " שישי בערב . " " לעזאזל . " אמא שנאה את השכונה . היא לא אהבה גם את החברים שלי משם . אם הבאתי אותם הביתה , היא לא רצתה שהם ייכנסו פנימה . " אני לא אוהבת את הילדים האלה ," היא נהגה לומר . היא לא שנאה אותם באופן אישי , היא שנאה יותר את מה שהם ייצגו . " אתה והילדים האלה נכנסים לכל כך הרבה חרא כשאתם ביחד ," אמרה . " אתה חייב להיזהר עם האנשים שאתה מקיף את עצמך בהם , כי המקום שאתה נמצא בו עלול לקבוע את מי שאתה הופך להיות . " היא אמרה שהדבר שהיא הכי שנאה בשכונה היה שהיא לא דחפה אותי להיות אדם טוב יותר . היא העדיפה שאבלה עם בן דוד שלי באוניברסיטה . " מה ההבדל אם אני באוניברסיטה או בשכונה ? " אמרתי לה לא פעם . " זה לא כאילו שאני באמת הולך לאוניברסיטה . " " כן , אבל הלחץ של האוניברסיטה ישיג אותך בסופו של דבר . אני מכירה אותך . אתה הרי לא תשב בצד , בזמן שהבחורים האלה נעשים אנשים יותר טובים ממך . אם אתה נמצא בסביבה חיובית ומתקדמת , תהפוך בהכרח להיות כזה בעצמך . אני כל הזמן מפצירה בך שתשנה את החיים שלך , ואתה בוחר שלא . יום אחד אתה תיעצר ...
אל הספר