עשיר בקרבת בית הספר . לינקספילד שכנה די רחוק מהבית שלי , כמעט ארבעים דקות הליכה . רחוק , אבל עדיין אפשרי . בכל אופן , הליכה הייתה בערך כל מה שעשיתי באותה תקופה . לא יכולתי להרשות לעצמי לעשות שום דבר אחר , ולא יכולתי להתנייד בשום דרך אחרת . אם אהבתם ללכת , יכולתם להיות חברים שלי . טדי ואני שוטטנו יחד בכל רחבי יוהנסבורג . הייתי הולך לבית שלו , ואז היינו מבלים שם . אחר כך היינו הולכים בחזרה לבית שלי , ובילינו גם שם . לפעמים הלכנו ברגל מהבית שלי עד מרכז יוהנסבורג , שלוש שעות הליכה , רק כדי לבלות שם . וכשסיימנו , הלכנו את כל הדרך בחזרה . בערבי שישי ושבת נהגנו ללכת לקניון ולהסתובב . קניון בַּלְפוּר פָּארְק שכן במרחק רחובות ספורים מהבית שלי . זה לא היה קניון גדול , אבל היה בו הכול — אולם משחקי וידאו , קולנוע , מסעדות , אפילו גרסאות דרום-אפריקאיות של טַרְגֶט ושל גָאפּ . כשהגענו לקניון , כיוון שלא היה לנו כסף לקנות משהו , לצפות בסרט או לאכול , פשוט שוטטנו בו ללא מטרה מוגדרת . לילה אחד היינו בקניון ורוב החנויות היו כבר סגורות . הקולנוע עוד הציג סרטים , ולכן הבניין עצמו עדיין היה פתוח . הייתה שם ...
אל הספר