פרק 12: לא היינו רמבואים סיפורם של בני משפחת קלמנזון

אנחנו בדרך | 204 במילואים ראו שהוא אחד שלוקח אחריות וביקשו ממנו לצאת לקורס קצינים . הוא שירת כקצין במילואים, ובמקביל עשה את התפקיד של רבש"ץ והתמקצע גם בו, אז ביקשו ממנו להדריך אחרים . כך יצא שהוא אימן כיתות כוננות בכל הארץ . הוא היה מומחה בתחום הגנת היישובים" . בשעות הראשונות מנחם נשאר עם המשפחה, כשמסביב נשמעים יירוטים, אזעקות ונפילות . אך ככל שהבוקר התאחר, עוד ועוד אנשים מכיתת הכוננות של עתניאל גויסו בצו 8 . גם הרבש"ץ גויס, ואלחנן התמנה למלא את מקומו . הוא דיבר עם אחיו וביקש ממנו להגיע לעתניאל, למלא את השורות של כיתת הכוננות . "נפרדתי מאשתי ונסעתי . כשהגעתי לעתניאל פגשתי את אלחנן ואת שי בחמ"ל" . שי קלמנזון בן ה- 19 הוא הבכור בחמשת ילדיהם של אלחנן ושלומית . הוא לומד בישיבת ההסדר ביישוב, שאותה ייסד סבו, הרב בני קלמנזון . "בבוקר שמחת תורה אבא העיר אותנו, אסף את הילדים הגדולים, וכבר בשעה 20 : 08 סיפר לנו שהמוני מחבלים פוצצו את הגדר מעזה ופרצו לישראל עם מצנחי רחיפה וטנדרים . הוא היה נסער מאוד ואמר שמה שקרה זה אסון נורא, שפרצה מלחמה" . אנשי עתניאל שומרים שבת ולא שמעו את החדשות . כשהם באו אל...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר