פרק 4: 750 ילדים סיפורו של רמי דוידיאן

| 57 750 ילדים חיסול חשבונות של בדואים'" . באותו חודש היו כמה חיסולים כאלה בדרום . ברקע נשמעו צרורות ירי . "אמרתי לעצמי : 'רגע, מה קורה פה ? צה"ל עושה מטווחים בשמחת תורה ? ' פה תאונת דרכים, פה חיסול חשבונות, פה מטווחים — שום דבר לא התחבר לי, לא חשדתי . חזרתי לאוטו, התקשרתי למשטרה — אין קול ואין עונה . החלטתי לעזוב את המקום" . אחרי כ- 200 מטרים נוספים רמי עזב את הכביש הראשי ופנה לדרך צדדית שמשמשת את המושבים באזור ומגיעה כמעט עד החווה שבה נאמר לו שבן החברים מסתתר . "נסעתי במהירות, ואחרי בערך קילומטר אני פוגש נחיל של ילדים" — כך מכנה רמי את המבלים שברחו מהמסיבה, על אף שחלקם עברו את גיל 30 — "שרצים לכל עבר, משהו שנראה כמו יציאת מצרים . הם רצו אליי, הראשונים צעקו לי : 'תציל אותנו, תציל אותנו ! ' לא הבנתי מה קורה, הם היו היסטריים . בספונטניות אמרתי להם : 'תהיו רגועים, אתם במקום בטוח, הכול בסדר' . התחלתי לאסוף אותם סביבי : 'בואו, בואו אליי, הכול טוב' . ככה הצלחתי לאגד לא פחות מ- 300 ילדים, להרגיע אותם . תוך כדי כך התקשרתי לחתנים שלי, לשכנים שלי, ואמרתי להם : 'צאו אליי עם טנדרים, יש פה צעירים ...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר