הבסיס הרעיוני לעיסוק פילוסופי בהלכה

25 על הנסים ועל ההלכה ההלכות הספציפיות ובאמצעותה הן מקבלות פשר קוהרנטי . כמו כן, בהתבסס על המקובל על פי תאוריות פסיכולוגיות, כל פעילות אנושית מעוצבת על פי הקשרים קוגניטיביים ופסיכולוגיים, שמקצתם מודעים, קרובים למודע או אינם מודעים לאדם עצמו שמבצע את הפעילות . פסיקת הלכה, בדומה לכל פעילות אנושית, מושפעת בהכרח מעמדות מנטליות, ובכללן גם פילוסופיות, ומושתתת עליהן . מקצת העמדות הללו אינן נגישות באופן מלא לפוסק ההלכה בעת ביצוע הפעילות הקוגניטיבית של פסיקת ההלכה . בניתוח מאוחר של הכתבים ההלכתיים, אפשר לנסות ולהתחקות על עמדות פילוסופיות אלה, להעלותן מעל פני השטח ולנסחן . הנחות מקדמיות אלה הן שנותנות לגיטימציה 2 לחקור היגדים פילוסופיים כחלק מן העיסוק בכתבים הלכתיים . העיקרון השני שחיבור זה מושתת עליו עומד בזיקה לתובנות שעלו במסגרת הפילוסופיה הפרגמטית האמריקאית של תחילת המאה ה – ,20 מבית מדרשם של פירס, 3 שתוארו בקצרה בהקשרם לסוגיית הנס בסוף הפרק הקודם . דווקא בספרות ג'יימס ודיואי, ההלכה נידונים ההיבטים המעשיים, היום – יומיים והקיומיים של היגדים ועקרונות דתיים בכלל, ובהקשר של הנושא הנידון בפרט . ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן