יגאל בן־נון זיקת הקהילה היהודית במרוקו לצרפת ולתרבותה ערב עצמאותה של מרוקו

יגאל בן- נון [ 58 ] הג׳וינט הגבירה הרשת את לימודי השפה העברית אחרי מלחמת העולם . באוקטובר 6 19 הקימה אגודת ״מגן דוד״ ביזמת שמואל דניאל לוי את ״בית המדרש למורים עבריים״ ( École Normale Hébraïque ) בשכונת אואזיס שבקזבלנקה והעבירה את ניהולו השוטף לחברת כי״ח ביזמתו של ברונשוויג . ניהלו את בית-הספר הרב הצבאי יצחק רוש ואחריו 8 בית המדרש הכשיר בתכנית לימודית צרפתית כוחות הוראה לבתי-הספר אמיל סבן . של כי״ח, בעיקר במקצועות עבריים . כי״ח הקימה שני בתי-ספר חקלאיים בשנת 9 19 במְרָכְּש ובמכנאס ביזמת רֶנֶה קסן וג׳ורג׳ וורמסר . ראוי לציין את חלקו של איש העסקים מקזבלנקה יצחק אלמליח . הוא ניהל, עם המהנדס יצחק טולדנו מטנג׳ה, מאבק בחינוך הצרפתי החילוני של מוסדות כי״ח ובתנועה הציונית גם יחד . אחרי קבלת העצמאות מצרפת ב- 1956 התעוררה שאלת תרבותם של היהודים במדינה החדשה . מרוקו, כמדינה עצמאית, אימצה את שפתה כשפת ההוראה וכשפת המִנהל, והתחולל תהליך ערביזציה בחינוך, במנהל ובבתי המשפט . תהליך זה סיכן את תהליך היטמעותם של היהודים בתרבות הצרפתית . הערביזציה הייתה עלולה לשים קץ לקידום החברתי והמקצועי שהושג בזכות הח...  אל הספר