80 נועם תירוש ונשלם . אולם אם ייאלץ לעמוד בכל ההכנות לקראת תלייתו ורק ברגע שחבל התלייה כבר לנגד עיניו נודע לו כי זכה לחנינה, עשוי 104 סיוט זה לא להרפות ממנו כל ימי חייו״ . זהו משל משמעותי ביותר כשמבקשים להבין את יחסו של קפקא לעבר ולזיכרון העבר . זכר ההכנות לקראת התלייה שילווה מעתה והלאה את הנידון, שבסופו של דבר ניצל ולא מת, גרוע יותר מהמוות עצמו . יש האומרים שזו הטרגדיה שבסיפור העקדה המקראי . בעוד שיצחק ניצל בסופו של דבר מהסכין שהניף כנגדו אביו מולידו, הרי שמרגע שהסכין כבר הונף גזר דינו של יצחק נחרץ . יצחק נשחט גם אם בפועל נותר בחיים, והוא ממשיך להישחט בכל פעם שנזכר בבגידתו של אביו . זכר הסכין המונף באוויר פוצע יותר מהסכין עצמו . באותו מכתב לאביו מאשים קפקא את אביו מולידו על כך שניסה לכפות עליו חיים יהודיים נטולי מהות : ״זיכרונות מימי הילדות״ של האב הספיקו, בקושי, ״לקיים חיים יהודיים כלשהם״ במשפחתו של קפקא . עבור האב, זיכרון היהדות, ולא ״היהדות״ עצמה, הוא מה שביקש האב להעביר הלאה לבנו . זכר היהדות שמר את אביו של קפקא מחויב ברמה כזו או אחרת לטקסים יהודיים שעבור קפקא עצמו נדמו כחסרי פשר ...
אל הספר