ניצה אראל 266 הגיעה השעה להוריד את המסווה מעל פניהם ולהודיע בפשטות כי "מצפן" כמוהו כ"פתח" ] . . . [ הם מבקשים לחסל את מדינת ישראל מכל וכל ] . . . [ לא רודפי שלום הם ] . . . [ ולא מבקשי טובתה של ישראל, אלא אויביה בנפש ובוגדים המתנכרים לעמם ולארצם שנתנו יד לחבלני ה"פתח" שאינם מסתירים כלל כי כל מאוויהם — להשמיד את ישראל ותושביה ולמחות 570 את שמם מתחת השמים . דבריו של בראון אינם מתארים את התמונה המדויקת ביחס למצפן, ובמידה רבה הם בגדר השמצה . חברי מצפן לא ראו את עצמם כבוגדים, הם ראו את עצמם כסוציאליסטים מהפכנים לא ציונים, ולכן לא היה להם במה לבגוד . עמדות מצפן לא היו זהות לאלו של פתח, הם רצו שלום, אבל לא בין מדינות "ריאקציוניות", אלא במסגרת מזרח ערבי סוציאליסטי, שבמסגרתו תינתן זכות הגדרה עצמית גם למיעוט הישראלי – היהודי . אבל מבחינת הממסד היו עמדות אלו מסוכנות ביותר : מצפן נתפסה כחבורה של בוגדים, אולי יותר מהקומוניסטים, שכן אנשיה יצאו מתוך חוגי הנוער הציוני . מצפן, שלא כמו המפלגה הקומוניסטית, לא הכירה בתקופה זו בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה, ושללה אפילו את תוכנית החלוקה משנת 1947 . מצפן צי...
אל הספר